חץ למטה

"כשראינו שגם הבית הלבן, סיינפלד ושרה סילברמן שיתפו, הבנו שעשינו את זה"

מתי ומאיה כוכבי

יזמים, יוצרי הסטורי של אווה

חודשים לפני שעלה המיזם לאוויר, התנהל בישראל ויכוח סוער האם להקים חשבון אינסטגרם לילדה מתקופת השואה זו אמירה שמעצימה את זיכרון השואה או מרדדת אותו. ברגע האמת, הוויכוח הפך לקונצנזוס: המיזם פורץ הדרך של מתי ומאיה כוכבי זכה ל-120 מיליון צפיות ביממה אחת. המשימה הושלמה, והאב ובתו הצליחו לייצר מהלך חינוכי יצירתי ורלוונטי שמנגיש את חוויות זיכרון השואה לנוער, מקום בו כשלו רבים לפניו.

הפרויקט, בהשראת יומנה של אנה פרנק, משחזר את חייה של אווה היימן, נערה בת 13 מהונגריה שתיעדה את שלושת החודשים האחרונים לחייה במלחמת העולם השנייה. הוא צולם בהפקת ענק באוקראינה בהשתתפות 400 שחקנים ואנשי הפקה. צמד היזמים יצא לדרך ללא שיקולי רווח, כשהם רואים לנגד עיניהם רק את הצורך לחשוף את הסיפור לעולם ולהצליח לגרום לילדים ונוער להתעניין, לחקור ולשאול. "כשראינו שגם הבית הלבן, סיינפלד ושרה סילברמן שיתפו, הבנו שעשינו את זה".

מי מעורר בכם השראה?

מאיה: "אנשים שעושים מעשים אציליים בלי לצפות לתמורה ושמנסים להשפיע על העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר".

מתי: "אנשים שנקלעים לסיטואציות קשות ונאבקים בהן בשקט וללא מורא".

מה היה הרגע בו הבנתם שעשיתם משהו גדול? 

מאיה: "כשהעלנו את הסטורי הראשון. אחרי כמה שניות כבר היו מאה אלף צפיות".

מתי: "כשקראנו מה הצופים ענו לשאלות שהכנסנו במהלך הסרט, כמו ילדים שהבטיחו לאווה שהם לא ישכחו אותה לעולם. הבנו אז שאנשים באמת התחברו לסיפור ושהוא לא עבר לידם".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

מתי ומאיה כוכבי

יזמים, יוצרי הסטורי של אווה

"הבנו שאנחנו לא חבר'ה משוגעים עם רעיון, אלא שאנחנו פרויקט לאומי"

יריב בש ומוריס קאהן

ממייסדי פרויקט החללית הישראלית הראשונה

בפברואר השנה נעתקה נשימתה של מדינת ישראל כשהחללית הישראלית הראשונה "בראשית" המריאה לירח. הפרויקט שהתחיל כיוזמה פרטית הפך למיזם בסדר גודל לאומי, שאיחד מדינה שלמה והפך סמל ליזמות, אומץ וחדשנות ישראלית. מאות אלפי אזרחים עקבו בזמן אמת אחר כל תמרון של "בראשית" בחלל עד לרגע שבו המנועים כבו עם תמרון הנחיתה האחרון. גם אם לא הושלמה המשימה במלואה, המסע אל הירח הפך לאתגר ומקור גאווה ישראלי.

בשנת 2011 יצא לדרך פרויקט החללית הישראלית SpaceIL כחלק מתחרות בינלאומית של ענקית החיפוש גוגל. הפרויקט נולד במוחם של שלושה מהנדסים ישראליים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, ומומן על ידי הפילנתרופ מוריס קאהן. גם לאחר שהתחרות הסתיימה הפך הפרויקט לבבת עינו של קאהן שפעל רבות לקידומו בארץ ובעולם.

במהלך העבודה על החללית, נפצע יריב בש בתאונת סקי שהותירה אותו מרותק לכיסא גלגלים. על אף הקשיים הרבים שנוצרו לאחר פציעתו של בש, הוא לא חדל מלעבוד על הפרויקט. "הבנתי שנידונתי להישאר בכיסא גלגלים, לפחות לעשור או שניים. שאלתי את עצמי איך אני חוזר לחיים שלי כמה שיותר מהר. אני לא מתייחס אל הפציעה כאל רגע ששינה את חיי, אלא כתקופה אבודה שבה הייתי צריך לקבל כלים חדשים". בפוסט שפרסם יריב בפייסבוק לאחר הפציעה, נשבע שלא לנוח עד שינחית את "בראשית" על הירח: "קודם נשים חללית על הירח, אחר כך נפתור את הבעיה הזאת".

מה היה הרגע שבו הבנתם שעשיתם משהו גדול?

קאהן: "ניגשה אליי חבורה של ילדים וביקשו שאצטלם איתם וסיפרו לי שקמו לפנות בוקר לצפות בשיגור. כשראיתי את ההתרגשות שלהם הבנתי שאם הגענו לליבם של הילדים זה גדול".

בש: "באירוע ההשקה הרשמי בנוכחות הנשיא שמעון פרס. באותו הרגע הרגשנו שאנחנו לא שלושה חבר'ה משוגעים עם רעיון, אלא שאנחנו ממש הופכים לפרויקט לאומי".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

יריב בש ומוריס קאהן

ממייסדי פרויקט החללית הישראלית הראשונה

"בהשפעת השינויים שעוברות נשים בשנים האחרונות, נוריש לבנותינו כוח פנימי, להגיע לאן שירצו בזכות עצמן ובכוח רצונן"

נחמה ריבלין ז"ל

רעיית נשיא המדינה

במהלך כל חייו הפוליטיים של בעלה רובי, ליוותה אותו נחמה ריבלין הרחק מעיני הציבור. דמותה נחשפה לראשונה רק כאשר נבחר לנשיא המדינה, בעיקר כמי שטרם כניסתה לתפקיד חששה מהתואר "גברת ראשונה".

עם כניסתה אל העין הציבורית נחשפה דמות אימהית ונדיבה, שהפכה את ריבלין לאהובה בכל בית בישראל וגדולתה הייתה שידעה למצוא מקום בכל לב. היא הפכה למודל נדיר של ציבוריות בשילוב צניעות, עם גישה רחבה לאמנות, ספרות, אהבת הארץ והאדם, והקדישה את ההזדמנות שניתנה לה בבית הנשיא לקידום נושאים אלה. עם המעבר למגורים בבית הנשיא בירושלים, הזמינה לאירוח את תושבי השכונה ובכך סימלה את נגישותו של מוסד הנשיאות. מאז דאגה להשאירו פתוח עבור כלל אוכלוסיות ישראל. היא אירחה כ-200 פעילי אקי"ם במטרה לקדם את התמיכה בילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. כמסר של שלום וסובלנות, אירחה תלמידים ומורים מהמרכז לחינוך יהודי ערבי לאחר שבית הספר שלהם הוצת. בחודש מרץ 2016 נפגשה ריבלין עם 16 נשים שהותקפו מינית ושהסכימו לחשוף את סיפורן בפומבי. בשנת 2018 ייסדה ריבלין את פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית והשתתפה בדיבוב הסרט "הדוב פדינגטון 2".

ריבלין, אם לשלושה וסבתא לשבעה, נולדה במושב חרות ב-1945. כשהייתה בת שש הלך אביה לעולמו ואמה נותרה מפרנסת יחידה. במהלך חייה, ריבלין למדה בוטניקה וזואולוגיה ועבדה באוניברסיטה העברית כמזכירה מדעית במכון למדעי החיים. יום לפני יום הולדתה ה-74, הלכה לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלת הפיברוזיס הריאתי וכתוצאה מסיבוך של השתלת ריאה.

"אני מקווה שבהשפעת השינויים שעוברות נשים בשנים האחרונות, שמעניקות זו לזו כוח ורצון לצעוד קדימה ולדרוש זכויות, משתנה גם התודעה שלנו ושאנחנו נוריש לבנותינו כוח פנימי, אישי, להגיע לאן שירצו בזכות עצמן ובכוח רצונן", כתבה ריבלין בטור מיוחד ב"ידיעות אחרונות".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

נחמה ריבלין ז"ל

רעיית נשיא המדינה

"בגיבוש נתקלתי בקושי בשפה. המדריכים לקחו אותי הצידה ואמרו לי: 'לא הבנת את השאלה נכון? נשאל אותך שוב'"

סגן ג'

הטייס הדרוזי הראשון

קורס הטיס נחשב במשך שנים רבות לפסגת המצוינות בצבא, משאת ליבם של נערים רבים שמגיעים לגיל 18. השנה, סגן ג' עשה היסטוריה והפך לטייס הדרוזי הראשון לאחר שסיים את הקורס. כשעמד על רחבת המסדרים של בסיס חצרים וקיבל לדש חולצתו את הכנפיים, הוא הפך למעשה לנציג של עדה שלמה שנאבקת בשנים האחרונות על מקומה בציבוריות הישראלית.

הוא בן 22, נולד וגדל בצפון הארץ. עוד כתלמיד בבית הספר הוא הצטיין בפעילות חברתית, התנדב במוסד לילדים במצוקה, ריכז שבט של הצופים ביישוב בו התגורר ואף השתתף במשלחות של התנועה ברחבי העולם. לפני שהתגייס לצה"ל הוא חש שאינו בשל מספיק עבור הקורס ודחה את הגיוס בשנה על מנת לשפר את העברית שלו. במהלך שנה זו, הוא לקח חלק במכינה קדם צבאית מעורבת של דתיים וחילונים. "בגיבוש נתקלתי בקושי בשפה. המדריכים לקחו אותי הצידה ואמרו לי: 'לא הבנת את השאלה נכון? נשאל אותך שוב'".

עבור ג', המוצא שלו הוא נקודת חוזק ולא חולשה. "חשוב לי מאוד שאנשים יכירו את העדה הדרוזית, אני מחובר מאוד לשורשיי", הוא אמר בראיון לאתר חיל האוויר. כמו עמיתיו, גם עבור ג' החלום לגעת בשמיים נולד עוד בילדות. "בחטיבת הביניים שאלו אותנו בכיתה מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים. חבר אחד אמר שהוא רוצה להיות רופא, חבר אחר אמר שהוא רוצה להיות עורך דין, ואני תמיד רציתי להיות טייס". בעתיד ייקח ג' חלק במשימות עלומות שמבצע חיל האוויר מעבר לקווי האויב. בכל פעם שימריא, הוא יעשה עוד היסטוריה קטנה.

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

סגן ג'

הטייס הדרוזי הראשון

"אני רוצה שאנשים יראו שהסרטן לא נורא כל כך, שאפשר לקרוא לילד בשמו. החיים ממשיכים"

מירית הררי

שיתפה באומץ במאבקה בסרטן הלבלב

המאבק במחלת הסרטן הוא לרוב סמוי מן העין. התמודדות החולים ובני משפחתם היא זירה המורכבת מרגעים רבים של קושי ומעט שמחה, שהרוב מתביישים לחלוק. מירית הררי שאובחנה עם גידול סרטני בלבלב, החליטה בצעד אמיץ לתת קול ופנים למאבקם של עשרות אלפי אנשים במחלה: "אני רוצה שאנשים יראו שהסרטן לא נורא כל כך, שאפשר לקרוא לילד בשמו. החיים ממשיכים".

למרות התנגדות בני משפחתה, היא שיתפה באומץ בעמוד הפייסבוק שלה את הרגע בו קיבלה את הבשורה על מחלתה, והמשיכה לתעד את הטיפולים שעברה. המהלך המהדהד שלה והאופטימיות שאפפה אותו האיר מאבקם של רבים ונתן תקווה לחולים ולבריאים שסביבם. בימים אלה הררי נמצאת בין טיפולים כימותרפיים וייתכן שתזדקק לטיפולי הקרנות בהמשך. "הגידולים קיימים, אבל בינתיים אנחנו בדיבור טוב. לא זזים לא קדימה ולא אחורה".  

הררי בת 51, נשואה לשדרן הרדיו דידי הררי, אם לשלוש בנות וסבתא לשני נכדים. היא נולדה וגדלה בעכו, קואוצ'רית מזה 11 שנה ובחודשים האחרונים מחלקת את זמנה בין השיקום שלה לבין תמיכה בחולים. "כל אנשי הקשר שלי בטלפון הם עם המילים 'לבלב', 'שד', 'כבד'. הכל כתוב לי לפי חלקים בגוף".

מה היה הרגע הקשה של השנה?

"יש רגע שאני זוכרת במחלקה הפנימית אחרי כמה הליכים כירורגיים. הגוף עייף ומותש. הרגשתי שאני יכולה להישבר".

ודווקא שם את מחליטה להיחשף?

"התגובות הוכיחו לי כמה זה נכון ולמה צריך לעשות את זה. אנשים צריכים את הדוגמה הזאת, את הכוח לקבל את המציאות ולא לבכות על מר גורלך".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

מירית הררי

שיתפה באומץ במאבקה בסרטן הלבלב

"אף אחד לא אוהב אנשים שפורצים דרך, אבל אחר כך מתאהבים בהם והופכים אותם למודל"

נועה קירל

זמרת, שחקנית ופרזנטורית

שנת 2019 היא שנת הניצחון של נועה קירל. בארבע השנים האחרונות היא עברה מסע מזורז עד לפסגת תעשיית הבידור הישראלית בנחישות של טיל מונחה מטרה. "אני גדלה מול המצלמות אז רואים הכל. אני עובדת מאוד קשה ומקדישה הרבה זמן לעבודה. לדעתי מה שגרם לתגובות הסוערות בהתחלה, זאת העובדה שלא הייתה עוד אחת כמוני. אף אחד לא אוהב אנשים שפורצים דרך, אבל אחר כך מתאהבים בהם והופכים אותם למודל". 

היא בת 18, נולדה וגדלה ברעננה. בשנה האחרונה שימשה כפנים של מותגים כמו "קרביץ", "רנואר", "פילה" ו"סמסונג" והובילה תשדיר של משרד התחבורה. רשימת ההישגים ממשיכה עם השקת בושם משלה, קולקציה שנושאת את שמה בשיתוף חברת האיפור "מאק", ו"כפולה", הסדרה בכיכובה, שחודשה השנה לעונה רביעית. השיר האחרון של קירל, "פאוץ", מהווה את פסגת הקריירה שלה עד כה. הוא קצת ערבי וקצת פופ וקצת טראפ ובעיקר הוא הדבר הכי מרענן שקרה במוזיקה הישראלית בתקופה האחרונה.

בדמותה, קירל מסמלת משהו מאוד אפשרי. היא יפה ומוכשרת ובדומה לכוכבות על כמו ביונסה וריהאנה, מפגינה מראה חיצוני שלא מציית לסטנדרטים הישנים ולא מתנצלת על זה לרגע. השלם פה גדול מסך חלקיו והוא כולל כישרון מעל הממוצע, אבל בעיקר המון כריזמה, נחישות ועבודה קשה. אף אחד לא גילה אותה - היא גילתה את עצמה. היא לא מעמידה פנים שהכל במקרה, כי זה לא, אין כאן שום טעות. קירל לא קיבלה כלום מאף אחד, היא לקחה. ועבור נערות אין מודל מעורר השראה יותר מנשים שקמות ולוקחות.

מה היה הרגע בו הבנת שעשית משהו גדול?

"כל הרגעים שבהם אני עומדת מול אלפי אנשים שיודעים את כל המילים לשירים שלי. זה נותן לי המון כוח, אני מבינה כמה השפעתי על אנשים ושהם אוהבים את מה שאני עושה".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

נועה קירל

זמרת, שחקנית ופרזנטורית

"גרמנו למערכות להבין שאנחנו כבר לא כאלה נחמדים"

אבי ילאו

ממובילי מחאת העדה האתיופית למיגור הגזענות

בחודש יוני נורה למוות סלמון טקה, צעיר בן 18 מהעדה האתיופית, על ידי שוטר בלבוש אזרחי. מותו עורר זעם בקרב בני העדה והוביל לסדרת הפגנות שנויה במחלוקת, שהגיעה לשיאה ב-2 ביולי, אז נחסמו צירים מרכזיים רבים ברחבי הארץ. ילאו, שהתראיין באולפני הטלוויזיה והעלה את מצוקתו של הנוער האתיופי הסובל מאפליה ופרופיילינג, הפך לפניה של המחאה. "אני זועק את זעקתי. כמו לכל אחד מאיתנו גם לי יש אחריות לשנות את המציאות, רק שבחרתי לשים את עצמי בקדמת הבמה".

ילאו בן 35, נולד וגדל בקרית מלאכי. למאבק הוא הצטרף לאחר שכמה מתושבי העיר חתמו על חוזה לפיו אין להשכיר או למכור דירה לדייר אתיופי. כחבר בוועדת פלמור למאבק בגזענות, ילאו נפגש במסגרת מאבקו עם בכירים כמו היועץ המשפטי לממשלה והמפכ"ל. בימים אלה הוא מתמודד לכנסת בראשות מפלגת צדק.

איזה רגע היה לך הכי קשה?

"כשראיתי את התגובה של הציבור למחאה. גרמנו למערכות להבין שאנחנו כבר לא כאלה נחמדים, ויש מערכת תעמולתית שלמה שאמרה שאנחנו אלימים בזמן שהיינו הקורבן. אנשים לא הבינו בכלל על מה אנחנו מוחים ומהי מסכת העינויים שאנחנו עוברים מדי יום. ציפיתי מהעם לגלות סולידריות, אבל השיח היה מאוד רדוד".

מה החלום שלך?

"להיות זה שיחולל את השינוי המשמעותי. כשכל אחד ואחת מאזרחי ישראל ירגיש שהעולם נברא עבורו".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

אבי ילאו

ממובילי מחאת העדה האתיופית למיגור הגזענות

"אני רואה חברה בה המגוון האנושי הוא נכס ולא נטל"

עדי אלטשולר

מייסדת מיזם בתי הספר המכילים

16 שנה אחרי שהקימה את "כנפיים של קרמבו", תנועת הנוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, ו-9 שנים אחרי שהקימה את המיזם ״זיכרון בסלון״, עדי אלטשולר לא עוצרת במסע לאיחוד החברה הישראלית. לפני שנה ייסדה את עמותת אינקלו והקימה יחד עם משרד החינוך את חמשת בתי הספר המכילים הראשונים בישראל. 

בבתי הספר המכילים לומדים יחד תלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים, ללא נפרדות, כאשר רבע מהתלמידים הם עם מוגבלות כזו או אחרת. דרך תכניות למידה אישיות ושיטות הוראה חדשניות בתי הספר הללו מייצרים שינוי חברתי עמוק.

אלטשולר בת 32, נשואה ואם לשניים, שמה לה למטרה לעשות "חינוך מיוחד" לכולם. "האתגר הוא שכל ילד ירגיש במאה אחוז שיש לו מקום בעולם הזה, שהוא משמעותי ושיש לו יכולת להגשים את הפוטנציאל שלו. לכולם יש צרכים ייחודים".

מתי הבנת שהפרויקט הזה הכרחי?

"הדרך שלי ב'כנפיים של קרמבו' הביאה אותי לשאול את השאלה איך זה היה נראה בבתי ספר. בתי הספר המכילים הם תמונת מראה לאיך אני רוצה שהחברה שלנו תיראה. חברה בה לכל אדם יש מקום, בה המגוון האנושי הוא נכס ולא נטל״.

מתי היה הרגע שהבנת שעשית משהו גדול?

"כשמשפחה לילד בכיתה א׳ התחילה לתת לילד ריטלין וכמה ימים לאחר מכן היא קיבלה טלפון ממנהל בית הספר שהוא יתמוך בכל החלטה שלהם, אבל שתדע שהוא והמחנכות מתגעגעים לבן שלה. כי בשבילם הוא מושלם כמו שהוא".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

עדי אלטשולר

מייסדת מיזם בתי הספר המכילים

"יד הגורל מכה ומה שנותר לנו היא הברירה. איך אנחנו בוחרים לקום ואילו צלילים נשמיע בעולמנו"

רונה רמון ז"ל

פעילה ציבורית למען החינוך בישראל

רונה רמון הקדישה את חייה להנצחה חינוכית, ערכית וציונית. על אף השכול האישי וחרף הטרגדיה הלאומית הכפולה, בחרה בחיים מלאי משמעות. "אין לי עניין בהקמת בניינים של אבן להנצחת אהוביי", נהגה לומר, "אלא בהנצחה ברוח. באמצעות חינוך".

רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ואמו של טייס חיל האוויר אסף רמון שנהרג בתאונת אימונים, פעלה להקמת 'קרן רמון' אשר הובילה בעשור האחרון שורה של מיזמים חברתיים חינוכיים דוגמת אולימפיאדות ותחרויות חקר בחלל, מרכזי מדעים בפריפריה ומלגות לחוקרים מצטיינים. בפעילותה הפכה למודל השראה ולמי שלימדה את עצמה ואותנו שאפשר להתמודד עם שכול עמוק וצער בדרך של תקווה ועשייה. "אחד המאפיינים של אבל הוא תחושת הבדידות, זר לא יבין", הסבירה רמון בנאום שנשאה בבית הנשיא, "ההתמודדות מובילה לשאלות קשות, למה? התהיות הובילו אותי להגשים חלום וללמוד איך לצמוח מתוך המשבר. יד הגורל מכה ומה שנותר לנו היא הברירה – איך אנחנו בוחרים לקום ואילו צלילים נשמיע בעולמנו".

בראיון ל"מעריב" סיפרה רמון כיצד התמודדה עם השכול: "אני מתנהלת בשביל החיים בחוסר הידיעה על מה שמחכה לי מאחורי הפינה. ודווקא משום כך עליי לעשות את המיטב היום ועכשיו. התאונה עם אסף לימדה אותי יותר מכל שאין לי שליטה על האירועים של חיי. אין לי שליטה, אבל יש לי את חסד הבחירה להחליט מה לעשות עם ההווה שלי ולצקת לתוכו משמעות". רמון נפטרה השנה לאחר מאבק במחלת הסרטן. עם מותה, קיבלו ילדיה בשמה דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן גוריון, והשנה הוענק לה פרס ישראל למפעל חיים.

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

רונה רמון ז"ל

פעילה ציבורית למען החינוך בישראל

"בליל הניצחון ראיתי גברים חרדים עומדים מולי ושרים, שזה דבר שמנוגד להכל בערך. אז הבנתי שקרה כאן משהו"

עליזה בלוך

ראשת העיר הראשונה של בית שמש

הקרב בין עליזה בלוך לראש העיר הוותיק של בית שמש היה סוער וצמוד והוכרע רק כעבור יממה. אף אחד לא ציפה שאישה דתייה תצליח לנפץ את תקרת הזכוכית ואת הדעות הקדומות בעיר עם רוב חרדי מובהק. אבל בלוך גברה על יריבה והפכה לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד.

בלוך בת 51, נשואה ואם לארבעה. היא גדלה בקריית גת, למדה באולפנת בני עקיבא בערד ובשנת 1998 הקימה את בית הספר "ברנקו וייס" שהפך לרשת ארצית. על סדר יומה כעת נמצא בעיקר המתח בין החרדים, הדתיים הלאומיים והחילונים בעיר. בית שמש הפכה בשנים האחרונות לסמל להדרת נשים והשתלטות חרדית על המרחב הציבורי, עם תליית שלטי חוצות שקוראים לנשים להתלבש בצניעות וסימון מדרכות לגברים בלבד. במהלך קמפיין הבחירות פרסמה שלטי חוצות ללא פניה, דווקא מתוך עמדת כוח שקוראת להכיר ולכבד את אופי קהל מצביעיה.

איזה רגע היה לך הכי קשה בשנה החולפת?

"בכל פעם שאני אומרת לעצמי 'וואו, כמה מצוקות יש פה'. כשאני פוגשת אדם שלא מקבל מענה ברווחה, גר ברחוב ומחכה לדיור מעמידר".

מתי הבנת שעשית משהו גדול?

"בליל הניצחון ראיתי גברים חרדים עומדים מולי ושרים, שזה דבר שמנוגד להכל בערך. אז הבנתי שקרה כאן משהו. היו חגיגות אדירות, מעגלים ענקיים ושמחה של ממש".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

עליזה בלוך

ראשת העיר הראשונה של בית שמש

"אנו חיים בזכות גיבורים כמו ארי"

ארי פולד ז"ל

הקריב את חייו כדי לסכל פיגוע

בספטמבר 2018 יצא תושב חברון לכיוון קניון הרים שבצומת גוש עציון. בכניסה לקניון הוא דקר את פולד בגבו ורץ לכיוונה של הילה פרץ, מוכרת בחנות הסמוכה למקום הדקירה. רגע לפני שהתמוטט וכשהוא פצוע ומדמם, שלף פולד את אקדחו האישי ונטרל את המחבל. בעשותו זאת מנע מסע הרג רצחני. פולד נפצע מהדקירה באורח אנוש ומת מפצעיו בבית החולים שערי צדק שבירושלים. הטרגדיה העמוקה של מותו הפכה לאות אומץ וגבורה שמאפיינת את הרוח הישראלית.

פולד היה בן 40 במותו ואב לארבעה. "אנו חיים בזכות גיבורים כמו ארי", ספד לו ראש הממשלה בנימין נתניהו כשביקר בבית המשפחה. "המחבל היה ממש אחריי. ברחתי במדרגות למטה אז הוא קפץ כדי לצאת כנראה לפניי. הוא פשוט הציל לי את החיים", ספדה לו הילה פרץ, שחייה ניצלו בזכותו.

בקמפיין מימון המונים שנפתח לזכרו של פולד גויסו עד כה יותר ממיליון דולר שיועברו לבני משפחתו. "ארי גייס כסף כדי לשפר את חייהם של החיילים שהוא שירת איתם. הוא השקיע זמן בשביל להילחם למען ישראל, על האדמה ובחזית המקוונת", נכתב בעמוד הגיוס של הקמפיין, שסחף עשרות אלפי גולשים ברחבי העולם.

פולד עצמו עסק בהסברה עבור ישראל בארץ ובעולם, היה פעיל ברשתות החברתיות והרבה להתבטא בנושאים פוליטיים. "אין פה משהו מסובך. אני אוהב את ארצי ומאמין בצדקת דרכינו", כתב בפוסט בפייסבוק חודש לפני מותו.

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

ארי פולד ז"ל

הקריב את חייו כדי לסכל פיגוע

"רק לאחרונה צפיתי באירוויזיון. הציפו אותי דמעות של התרגשות"

לוסי איוב

כבשה את העולם בהנחיית משדר האירוויזיון

20 שנה מאז שנחגגה כאן בפעם האחרונה, חזרה תחרות האירוויזיון לישראל והעמידה בפני המארגנים אתגר הפקתי והסברתי עצום. לוסי איוב, כותבת ומגישה בחטיבת הדיגיטל של "כאן", תאגיד השידור הישראלי, נבחרה כאחת מארבעת מנחי האירוע, ועל אף שהייתה בעלת הניסיון המועט מבין עמיתיה כבשה את המסך עם נוכחות אלגנטית ולא מתאמצת. היא בלטה בזכות המראה האצילי שלה, המתובל בחריפות וצחוק, והפכה ללא מאמץ לסמל למקצועיות ודו קיום והוכתרה ע"י מעריצים ברחבי העולם כמנצחת האמיתית של התחרות.

איוב בת 27, נולדה וגדלה בחיפה. אביה ערבי-נוצרי ואמה יהודייה שהתנצרה. היא שירתה בצה"ל כמדריכת סימולטור, ולאחר השחרור החלה לקחת חלק כיוצרת בערבי פואטרי סלאם. ב-2016 הצטרפה לתאגיד השידור הישראלי, הגישה את התכנית היומית "מועדון תרבות" והפכה לאחת מהכוכבות הבולטות ביותר בפלטפורמות הדיגיטליות. "לא היה לי רגע לעבד את החוויה, חזרתי ישר לתקופת בחינות. כשהמבחנים נגמרו נוצר מין ריק כזה והייתי צריכה ללמוד מחדש איך לנשום. רק לאחרונה צפיתי באירוויזיון. הציפו אותי דמעות של התרגשות".

מי מעורר בך השראה?

"מועמדת לפרס נובל לשלום גרטה טונברג. היא אמנם נולדה רק ב-2003 אבל היא כבר מראה לעולם איך מנהיגות אמיתית נראית. היא הקדישה את חייה לפתרון משבר האקלים ובגיל 16 היא אחת הדמויות הכי משפיעות בתחום בעולם".

מה החלום הבא שלך?

"לכתוב סדרת דרמה ואולי אפילו לשחק בה".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

לוסי איוב

כבשה את העולם בהנחיית משדר האירוויזיון

"היה לנו ברור דבר אחד: אין שוני בין בנים לבנות. כולם שווים באותה המידה"

אורי אלמוג-גרגו ושובל צרפתי

ממובילות מחאת המכנסיים הקצרים בבתי הספר

אורי אלמוג-גרגו ושובל צרפתי, בנות 13 מנס ציונה היו תלמידות כיתה ז' כשהגיע הקיץ ועל פי תקנון בית הספר, יכלו להגיע לבית הספר כשהן לבושות רק במכנסיים ארוכים או בקו הברך. הבנים לעומתן, יכלו להגיע עם מכנסיים בכל האורכים. הן החליטו למחות ולהמשיך להגיע במכנסיים קצרים, בין היתר כי מכנסיים באורך המותר פשוט לא נמכרים בחנויות הבגדים. בתגובה נענשו ע"י צוות בית הספר, אבל לא ויתרו. הן הפכו לפנים של מחאת המכנסיים הקצרים שהתרחבה לעשרות בתי ספר וקיבלה הד ציבורי נרחב. "היה לנו ברור דבר אחד: אין שוני בין בנים לבנות. כולם שווים באותה המידה".

שדולת הנשים הצטרפה למאבקן וקראה להפסיק את "מסדרי הצניעות" המשפילים שנערכים בבתי הספר, וראשי ערים ברחבי הארץ הצטלמו במכנסיים קצרים וקראו לשים סוף לאכיפה הסלקטיבית. בזכותן עדכן משרד החינוך את ההנחיות בנושא.

מה היה הרגע הכי קשה השנה?

אורי: "השנה האחרונה הייתה מאוד קשה, גם מבחינת הלימודים וגם בהתמודדות מול צוות בית הספר. ולמרות זאת, המשכנו להגיע עם מכנסיים קצרים. זה הפך לדבר קבוע".

מה היה הרגע בו הבנתן שבאמת עשיתן משהו גדול?

שובל: "כשעשו עלינו כתבה בערוץ 12, בטלוויזיה".

מה הדבר העיקרי שלמדתן מהמחאה?

שובל: "היינו חייבות לעשות משהו. רצינו שיקשיבו לנו, יכבדו ויבינו אותנו. למדתי לא לוותר, ואם יש תגובות רעות, לא להתייחס".

אורי: "לעמוד על שלי".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

אורי אלמוג-גרגו ושובל צרפתי

ממובילות מחאת המכנסיים הקצרים בבתי הספר

"שכבתי בחדר לידה וראיתי את האור זועק מהעיניים ומהגוף של ההורים הטריים"

רעות וקובי קרנצברג

אם פונדקאית ותורם כליה אלטרואיסטי

אחרי שהפכה אם לשני ילדים, החליטה רעות קרנצברג לשמש כאם פונדקאית עבור זוג שלא הצליח להיכנס להריון. בן זוגה קובי התפעל מהנתינה חסרת הפשרות של אשתו, וניסה למצוא את הדרך שלו לתרום. כעבור שנתיים, החלה רעות הליך פונדקאות עבור אישה נוספת. המפגש של קובי עם הזוג הוביל אותו להחלטה לתרום כליה עבור אדם זר. רעות בת ה-37 וקובי בן ה-39 מתגוררים בקיבוץ נען. בתם הקטנה ממשיכה את מסורת הנתינה וכבר הספיקה לתרום את השיער שלה לחולות סרטן פעמיים.

מתי הבנתם שעשיתם משהו גדול?

רעות: "כששכבתי בחדר לידה וראיתי את האור זועק מהעיניים ומהגוף של ההורים הטריים".

קובי: "כשראיתי את התודה בעיניים של המשפחה של האיש לו תרמתי".

מה הרגע הכי קשה שחוויתם בשנה האחרונה?

רעות: "הניתוח של קובי היה למחרת ראש השנה. הייתי בלחץ מטורף ובכיתי שעות, לא ידעתי איך לעכל את זה".

קובי: "בשבועיים שאחרי הניתוח לא היה ברור אם הכליה מתחילה לעבוד או לא. זאת הייתה תקופה מתוחה".

החוק אוסר על אישה לשמש כאם פונדקאית יותר מפעמיים, אבל קובי ורעות כבר חשבו על הדרך הבאה שבה יוכלו לתרום והם חולמים לשמש כמשפחת אומנה. קובי: "כשאני רואה מקרה של ילד שקיבל חיים חדשים, זה עושה לי חשק. אני גם רוצה ויכול לתת".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

רעות וקובי קרנצברג

אם פונדקאית ותורם כליה אלטרואיסטי

"למרות המגבלות אפשר להגשים חלומות"

שלוה

הרכב מוזיקלי

להקת שלוה הצליחה להיכנס ללבו של הקהל הישראלי בלי הקלות ובעיקר בלי רחמים. חברי הלהקה התייצבו באודישנים של הכוכב הבא במטרה אחת ויחידה – לייצג את ישראל באירוויזיון, בלי קיצורי דרך. הם צלחו את כל שלבי התכנית עד לגמר, אז החליטו לפרוש מהתחרות מחשש לחילול שבת. לראשונה, הוצגו בפריים טיים הישראלי בעלי מוגבלויות שהוכיחו שאין דבר שיכול להגביל אותם.

אחרי שריגשו את המדינה כולה, הגיע זמנה של שלוה גם לכבוש את כל יבשת אירופה. זה קרה בחודש מאי, כשמאות מיליוני צופים לא הצליחו להישאר אדישים להופעה של הלהקה בחלק האומנותי ששודר בחצי הגמר השני. מה שלרוב משמש רק כקטע מעבר בין השירים לניקוד, הפך לאירוע נוגע ללב בתחרות שהתארחה בישראל. את הלהקה מנהל מזה 12 שנים שי בן שושן, ששירת ביחידה מובחרת בצה"ל ונפצע. במהלך תהליך השיקום שלו, החליט שי להחזיר לחברה באמצעות חיבור בין עולם המוזיקה לעולם החינוך המיוחד. בלהקה חברים ענהאל כליפה, דינה סמטה, טל קימה, יוסף עובדיה, יאיר פומברג, גיא ממן ושרה סמואלס.

ההרכב המוזיקלי שלוה הוא חלק מפעילותה של האגודה הישראלית לטיפול באנשים עם מוגבלויות ושילובם בחברה. הלהקה מופיעה בארץ ובעולם, מנפצת סטריאוטיפים, שוברת מיתוסים ומוכיחה שמוזיקה טובה יכולה לגשר על כל מגבלה. השבוע הוציאה הלהקה סינגל חדש תחת השם "רואה בך משהו טוב" ותחל בקרוב בסבב הופעות ארצי.

מה היה הרגע שבו הבנתם שעשיתם משהו גדול?

"כשהורה לילד עם צרכים מיוחדים ניגש אלינו וסיפר לנו איך בזכותנו הילד מרגיש יותר ביטחון בעצמו. למרות המגבלות אפשר להגשים חלומות".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

שלוה

הרכב מוזיקלי

"אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה. אפשר לקחת את המקום הנמוך שנפלת אליו ולעלות ממנו"

אסף יסעור

ספורטאי פרלימפי

כשהיה בן 13 שיחק אסף יסעור בכדור בסמוך לביתו שברמת הגולן. כאשר הכדור נתקע על מבנה של חברת החשמל, אסף טיפס כדי להוריד אותו, נגע בטעות בכבל מתח גבוה והתחשמל. בעקבות האירוע הקשה, איבד אסף את שתי ידיו. 4 שנים אחרי, הוא ספורטאי נחוש שמבלה את זמנו בין תחרויות בעולם ומתחרה בענף הטאקוונדו הפרלימפי. בימים אלה הוא מתאמן ליעד הגבוה מכולם: אולימפיאדת טוקיו 2020.

לאחר שהשתקם מהפציעה, עבר השתלה של ידיים ביוניות שהותאמו במיוחד לגופו בטכנולוגיה מתקדמת ואפשרו לו לקיים שגרת חיים ופעולות יומיומיות. תהליך השיקום יוצא הדופן שלו תועד בתכנית "עובדה" ומאז הפך למודל השראה עבור רבים. "מאז תחילת האשפוז ועד סופו, ההורים שלי דחפו אותי להסתכל קדימה ולראות את החיים שמעבר לפציעה. לחשוב מה אפשר לעשות הלאה, ולא לשאול את עצמי למה זה קרה לי. אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה. אפשר לקחת את המקום הנמוך שנפלת אליו ולעלות ממנו".

איזה רגע היה לך הכי קשה בשנה החולפת?

"כשהפסדתי בקרב השני מול אלוף העולם, וחזרתי מאליפות העולם בספרד בלי מדליה. זה היה רגע קשה, אבל כזה שנתן לי את הכוח להמשיך קדימה".

מה היה הרגע שבו הבנת שההתמודדות שלך היא משהו גדול עבור אנשים?

"כשמישהו פנה אליי וסיפר לי שהוא שמע את הסיפור שלי ונתתי לו כוח אחרי שאמא שלו נפטרה".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

אסף יסעור

ספורטאי פרלימפי

"אם יש לכם לב רחום וטוב, קחו ילד שחסר לו חיבוק, חום ואהבה"

מארי נחמיאס

שימשה אם אומנת ל-52 ילדים

כשמארי נחמיאס הדליקה משואה בטקס יום העצמאות האחרון, הקהל כולו נעמד על הרגליים ומחא לה כפיים דקות ארוכות. בברכתה, שנמשכה הרבה מעבר למקובל בטקס הפורמלי, יצרה נחמיאס מבלי להתכוון רגע מכונן: "שכל העם, יהודים, ערבים, נוצרים ודרוזים ילמדו לחיות יחד בשלום". רגע אחד, שבו הייתה תקווה אמיתית לשוויון ואחדות בין כל אזרחי ישראל. בדבריה יוצאי הדופן ובחן השמור לה, היא מחקה סממנים גזעניים דוגמת "מסעודה משדרות" שהוטבעו עמוק בתרבות ההמונים, והעלתה קול ישראלי ואותנטי הקורא למען רבגוניות אמיתית, הומוגנית וממלכתית. 

נחמיאס בת ה-93 עלתה מתוניס לישראל ב-1950. עם עלייתה, השתכנה במעברה בחדרה ולאחר מכן עברה לגור בעפולה. היא אם לשמונה ילדים, אך לאורך השנים פתחה את ביתה ושימשה כאם אומנת ל-52 ילדות וילדים, חלקם בעלי צרכים מיוחדים. "מבחינתי כל הילדים האלה הם כמו הנכדים שלי. אין שום הבדל בין יהודי, מוסלמי ונוצרי".

האירוע שגרם לנחמיאס לפתוח את ביתה היה פציעתו של בנה. "כשנכנסתי לחדר בבית החולים אמרתי לו 'אתה הגיבור שלי'. הוא לא הצליח להגיב. נשבעתי לאלוהים שאני אעשה כל מצווה שאפשר לעשות, וככה היה. הוא הבריא, ואני התחלתי לקחת ילדים לאומנה". היום היא ממשיכה בפעילות עבור הקהילה למרות גילה המתקדם. "מי אני שאדליק משואה? נותנים את זה לאנשים גדולים יותר ואני בסך הכל בן אדם כמו כולם. לא האמנתי. כשראיתי את ביבי ושרה עומדים ובוכים, ואיתם כל הקהל עומד על הרגליים, חשבתי שאני מקבלת דום לב. לא האמנתי שכל זה בשבילי".

איזה מסר חשוב לך להעביר?

"אם יש לכם לב רחום וטוב, קחו ילד שחסר לו חיבוק, חום ואהבה. אני ממליצה לכל האנשים, גם אם יש וגם אם אין להם ילדים, לעשות את המצווה הזו".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

מארי נחמיאס

שימשה אם אומנת ל-52 ילדים

"תפתחו את הפה ותתחילו לדבר. אף אחד לא יבוא ויציל אתכן אם לא תזעקו לעזרה"

שירז רוזנהפט

חשפה את רצח אמה על ידי אביה ושברה את השתיקה מאחורי מקרי אלימות בתוך המשפחה

שירז רוזנהפט הייתה בת 13 כאשר אביה רצח את אמה לנגד עיניה של אחותה הצעירה. כל חייה הייתה מודעת לאלימות הקשה שמתחוללת בביתה, אך נשבעה לאמה לשמור על כך בסוד. השנה חשפה באומץ את סיפורה האישי במטרה להילחם בתופעת האלימות כלפי נשים.

רוזנהפט בת 21, נולדה וגדלה בצרפת, כיום מתגוררת באשדוד ובקרוב היא תינשא לבן זוגה. היא החליטה להיחשף כאשר נודע לה שחברתה, אם לשני ילדים, הפכה לקורבן אלימות בעצמה. בעקבות הראיונות שהעניקה לכלי התקשורת, הפכה רוזנהפט לאוזן קשבת עבור נשים שעוברות בעצמן מסכת התעללות על ידי בני זוגן.

"אמא שלי ואני הסתרנו את זה שחווינו אלימות. מרוב בושה לא אמרנו כלום, אבל כל הזמן ציפיתי שמישהו יגיד שזה לא הגיוני. אני יודעת שקשה להתמודד עם האמת, אבל תפתחו את הפה ותתחילו לדבר, אף אחד לא יבוא ויציל אתכן אם לא תזעקו לעזרה. זה לא יעורר סימני שאלה אצל אף אחד אם הילד ישקר ויגיד שהוא נפל במדרגות. לא מזמן אישה אנונימית פנתה אליי וסיפרה לי שבמשך שנים היא הוכתה על ידי בעלה. כשהיא שמעה את הסיפור שלי, היא לקחה את הדברים שלה ושל הילד ועזבה את הבית".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

שירז רוזנהפט

חשפה את רצח אמה על ידי אביה ושברה את השתיקה מאחורי מקרי אלימות בתוך המשפחה

"כל מי שזורק מזון מרגיש קצת רגשות אשם. יש אפשרות אחרת"

דויד רובק ועומר רונן

סטודנטים, מובילי מיזם המקרר הקהילתי

באוגוסט 2017 טייל דויד רובק בלונדון ונתקל במיזם החברתי "The people fridge". בהשראתו הקים יחד עם עוד שלושה מחבריו, עומר רונן, נמרוד גמליאל וקורל זשינסקי את המקרר הקהילתי הראשון בשכונת שפירא בתל אביב. במסגרת המיזם, בעלי עסקים ואנשים פרטיים מוזמנים לאחסן עודפי מזון לטובת מי שזקוק לכך. שלושה חודשים לאחר הקמת המקרר הראשון, החבורה ליוותה הקמה של מקרר נוסף, הפעם בשוק מחנה יהודה בירושלים.

רובק ורונן בני ה-27 מרחיבים בימים אלו את פעילותם לערים נוספות. "כל מי שזורק מזון מרגיש קצת רגשות אשם. יש אפשרות אחרת", מסביר רובק, "הקושי הוא להגיע עם חזון ולהתחיל. בן אדם אחד עם רעיון זה לא מספיק". על פי נתוני האו"ם, כשליש מסך המזון המיועד לצריכת בני אדם מושלך ויורד לטמיון. מטרת המקרר הקהילתי, למעט העזרה לנזקקים, היא גם לצמצם את בזבוז המזון ולהעלות את המודעות לתופעה.

איזה תגובות אתם מקבלים?

דויד: "העסקים רק חיכו לכלי שייתן להם פתרון טוב יותר מזריקת מזון. התגובות הכי מגניבות הן דווקא מאנשים פחות נזקקים. מאלה שבדרך לאימון יוגה עוצרים ולוקחים תפוח".

מה החלום הבא שלכם?

דויד: "להשאיר עולם טוב יותר אחרי שאני לא אהיה כאן. וברמה הפרקטית יותר לשלב את השפה העסקית כדי לקדם אג'נדות חברתיות".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

דויד רובק ועומר רונן

סטודנטים, מובילי מיזם המקרר הקהילתי

"הבנתי שאני לא יכולה לחזור הביתה אם אני לא עושה משהו"

גלית מור

פרסמה פוסט ששינה את חייו של קשיש בן 75

רגע אחד של תשומת לב, יכול לשנות חיים. גלית מור עברה ברחוב ברמת גן כשהבחינה באדם מבוגר גורר עגלה מלאה בחומרי ניקוי, מציע לבעלי חנויות לנקות את חלון הראווה שלהם ומסורב פעם אחר פעם. היא ניגשה אליו ומצאה את מרדכי בן ה-75, פנסיונר שאינו מצליח להתקיים מקצבת הפנסיה שלו, ומחפש הכנסה נוספת כדי לשרוד. ברגע של סולידריות היא פרסמה פוסט בפייסבוק שקרא לעזרה במציאת עבודה למרדכי. הפוסט הפך ויראלי ושינה את חייו מן הקצה אל הקצה.

מור בת ה-29 היא מוזיקאית מתל אביב. עד היום, היא שומרת על קשר עם מרדכי ומשפחתו. "הרגשתי שאפשר לעזור לו כי הוא מנסה לעזור לעצמו. הבנתי שאני לא יכולה לחזור הביתה אם אני לא עושה משהו".

מה גילית על אחרים?

"ידעתי תמיד שזו מדינה מאוד חמה ועם רצון מאוד גדול לעזור. רק צריך לתת טריגר קטן. יש פה עניין מהותי יותר: קצבת הזקנה עלתה ב-20 שנים האחרונות בארבעה שקלים, לעומת משכורות הפוליטיקאים שעלו בעשרות אחוזים. זו בעיה עמוקה וגדולה יותר מאשר של אדם אחד שמחפש עבודה. בעיה שהממשלה צריכה לפתור".

מתי הבנת שעשית משהו גדול?

"כשהנכד של מרדכי סיפר לי שהוא לא כל כך רואה את סבא מרוב שהוא עסוק".

חזרה לרשימה
חזרה לרשימה

גלית מור

פרסמה פוסט ששינה את חייו של קשיש בן 75